1
00:00:06,006 --> 00:00:07,215
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:07,298 --> 00:00:08,717
‫אפשר ללמוד איך לעשות את זה.‬

3
00:00:11,720 --> 00:00:15,974
‫לתחוב פקק אנאלי... לחור התחת...‬
‫של המוח שלך.‬

4
00:00:16,641 --> 00:00:17,809
‫אני מואר עכשיו.‬

5
00:00:18,476 --> 00:00:20,979
‫- עורך -‬

6
00:00:21,479 --> 00:00:27,152
‫"פקק אנאלי‬

7
00:00:27,652 --> 00:00:28,820
‫אני מואר עכשיו‬

8
00:00:28,903 --> 00:00:30,155
‫בחור התחת של המוח שלך‬

9
00:00:30,238 --> 00:00:32,198
‫אנאלי, אנאלי, פקק אנאלי‬

10
00:00:33,575 --> 00:00:34,534
‫פקק אנאלי..."‬

11
00:00:34,617 --> 00:00:35,618
‫אני לא צריך אור.‬

12
00:00:36,453 --> 00:00:37,287
‫או עציצים.‬

13
00:00:37,662 --> 00:00:40,331
‫נכון, צ'ונצ'יצ'י שלי?‬

14
00:00:40,415 --> 00:00:41,583
‫מיטה? לא.‬

15
00:00:41,666 --> 00:00:43,918
‫קלנסי, מצאתי כוכב לכת שתאהב.‬

16
00:00:44,002 --> 00:00:44,919
‫עוד נראה.‬

17
00:00:45,754 --> 00:00:47,255
‫נורוול 8.‬

18
00:00:47,338 --> 00:00:49,716
‫יש בכוכב הזה נהרות של יין ופירות מסקלין.‬

19
00:00:49,799 --> 00:00:51,384
‫התוכי הזה יהיה מרואיין נהדר.‬

20
00:00:51,468 --> 00:00:53,803
‫אני מצטער. אולי לא שמעת את השיר, אבל...‬

21
00:00:53,887 --> 00:00:56,598
‫"פקק אנאלי, אני מואר עכשיו..."‬
‫-אני מואר עכשיו.‬

22
00:00:57,474 --> 00:00:58,641
‫נהייתי מואר.‬

23
00:00:59,100 --> 00:01:00,602
‫מה לגבי לנזור-דידור?‬

24
00:01:00,685 --> 00:01:03,271
‫כוכב פארקי מגלשות המים והטרמפולינות,‬

25
00:01:03,354 --> 00:01:04,272
‫אני מואר עכשיו!‬

26
00:01:05,023 --> 00:01:07,776
‫טוב, מה לגבי כוכב הכדור הריק?‬
‫-מושלם.‬

27
00:01:07,859 --> 00:01:10,236
‫הכנתי לך אווטארים משעממים, הוד מוארותו.‬

28
00:01:10,695 --> 00:01:11,529
‫תודה.‬

29
00:01:13,198 --> 00:01:14,074
‫אתה אוהב אותם?‬

30
00:01:14,157 --> 00:01:15,825
‫- בחירת אווטאר -‬

31
00:01:15,909 --> 00:01:17,285
‫כן...‬

32
00:01:17,994 --> 00:01:21,331
‫הכנתי אחד שנראה בדיוק כמוך,‬
‫אבל הוא עשוי משמנת.‬

33
00:01:21,414 --> 00:01:22,248
‫סבבה?‬

34
00:01:23,833 --> 00:01:24,834
‫כן.‬

35
00:01:24,918 --> 00:01:27,754
‫שלח אותי לכוכב הכדור הריק, ילד!‬

36
00:01:27,837 --> 00:01:28,838
‫כרצונך.‬

37
00:01:28,922 --> 00:01:31,716
‫מתמזגים עם הסימולטור בעוד...‬
‫אתה לועס מסטיק?‬

38
00:01:33,843 --> 00:01:34,928
‫תודה, אדון.‬

39
00:01:35,011 --> 00:01:36,596
‫אוהב אותך, חבר.‬
‫-שתיים…‬

40
00:01:37,138 --> 00:01:38,223
‫אחת…‬

41
00:01:46,397 --> 00:01:49,442
‫זה באמת רק כדור גדול וריק.‬

42
00:01:57,242 --> 00:02:00,829
‫אוי, אלוהים, זין על זה.‬
‫בואו נחמם את העניינים!‬

43
00:02:07,127 --> 00:02:07,961
‫היי, אחי.‬

44
00:02:20,932 --> 00:02:22,851
‫היי, אחי, יש לך צינור לדבר הזה?‬

45
00:02:22,934 --> 00:02:23,893
‫אני משופשף כולי.‬

46
00:02:26,020 --> 00:02:26,896
‫אתה לא מדבר?‬

47
00:02:28,148 --> 00:02:29,357
‫טוב, סבבה.‬

48
00:02:29,858 --> 00:02:31,025
‫חייב להיות כאן אחד.‬

49
00:02:32,068 --> 00:02:33,987
‫אני רק צריך להיזכר איפה שמתי אותו.‬

50
00:02:49,335 --> 00:02:50,837
‫וואו.‬

51
00:02:52,964 --> 00:02:53,840
‫לעזאזל.‬

52
00:02:54,340 --> 00:02:55,592
‫זה הרבה דברים.‬

53
00:02:58,595 --> 00:03:00,096
‫מה קורה, מותק?‬

54
00:03:02,140 --> 00:03:02,974
‫מי שם?‬

55
00:03:06,936 --> 00:03:09,105
‫חייב לשאול שאלות.‬

56
00:03:09,772 --> 00:03:12,108
‫כל כך הרבה מסתורין.‬

57
00:03:12,192 --> 00:03:15,445
‫מושלם לתשדיר-חלל.‬

58
00:03:15,945 --> 00:03:18,823
‫אני הוא המוות.‬

59
00:03:18,907 --> 00:03:20,909
‫נעים להכיר. שמי קלנסי.‬

60
00:03:22,577 --> 00:03:24,078
‫סליחה, היה לי משהו בגרון.‬

61
00:03:24,162 --> 00:03:28,166
‫- הבשורה בחצות‬
‫עם קייטלין דוטי -‬

62
00:03:28,249 --> 00:03:31,169
‫את רוצה להתראיין לתשדיר-החלל שלי?‬
‫זה פיצוץ בחלל.‬

63
00:03:31,252 --> 00:03:32,295
‫זה משודר לחלל.‬

64
00:03:32,378 --> 00:03:33,671
‫אני... מניחה.‬

65
00:03:33,755 --> 00:03:36,591
‫אבל לפני שנתחיל,‬
‫אתה צריך לתאר את הצורה שלי‬

66
00:03:36,674 --> 00:03:38,968
‫כדי שאוכל להתגלות.‬

67
00:03:39,052 --> 00:03:40,261
‫אה?‬
‫-תאר אותי.‬

68
00:03:40,345 --> 00:03:42,388
‫איך המוות נראה בעיניך?‬

69
00:03:43,181 --> 00:03:45,099
‫טוב, ארבעה מטרים עם שיער יפה,‬

70
00:03:45,183 --> 00:03:48,269
‫עין מצחיקה אחת,‬
‫צבת של סרטן בכפפת תכשיט מפוארת, כנף עטלף‬

71
00:03:48,353 --> 00:03:51,522
‫רגל ליצן אחת וכל זה בקרון משא אדום לילדים.‬

72
00:03:52,440 --> 00:03:54,817
‫האם העגלה היא חלק ממני?‬
‫-כן.‬

73
00:03:54,901 --> 00:03:57,654
‫והתחת שלך הוא האחוריים של קרנף‬
‫עם שדה כוח מזון,‬

74
00:03:57,737 --> 00:04:00,448
‫והרגליים של הקרנף תמיד עומדות בקקי.‬

75
00:04:04,369 --> 00:04:06,788
‫אני חושבת שצריך לפשט את זה.‬

76
00:04:06,871 --> 00:04:07,914
‫טוב, בסדר.‬

77
00:04:07,997 --> 00:04:11,251
‫תיפטרי מהאמצע‬
‫ומהילד הדוחה עם הידיות בתור ידיים,‬

78
00:04:11,334 --> 00:04:12,502
‫לא ביקשתי את זה.‬

79
00:04:16,631 --> 00:04:19,050
‫נסי להחזיר את צבת הסרטן, אבל קטנה יותר.‬

80
00:04:19,133 --> 00:04:21,261
‫עכשיו את יכולה לדחוף מהקרקע.‬

81
00:04:21,344 --> 00:04:22,762
‫זה לא ממש מעשי.‬

82
00:04:22,845 --> 00:04:24,764
‫טוב, מה דעתך להוסיף תרמיל ריחוף?‬

83
00:04:26,140 --> 00:04:28,685
‫אני כבר לא מוות, כאילו... מצמרר.‬
‫אני סתם...‬

84
00:04:28,768 --> 00:04:31,646
‫בסדר, מה דעתך להיות פשוט מלאך מוות קלאסי?‬

85
00:04:31,729 --> 00:04:33,564
‫אבל תשאירי את העין המצחיקה?‬

86
00:04:34,732 --> 00:04:35,650
‫את נראית מגניב.‬

87
00:04:35,817 --> 00:04:37,694
‫אכפת לך שנתחיל בריאיון?‬

88
00:04:37,777 --> 00:04:38,653
‫כן.‬

89
00:04:38,736 --> 00:04:40,238
‫אני אתחיל להקליט.‬

90
00:04:40,321 --> 00:04:41,489
‫היי, זה הצינור שלי!‬

91
00:04:47,745 --> 00:04:50,331
‫זין! קפוץ-התחת הזה לקח לי את הצינור.‬

92
00:04:50,415 --> 00:04:53,293
‫אכפת לך אם נדבר בהליכה,‬
‫כדי שאוכל להשיב את הצינור‬

93
00:04:53,376 --> 00:04:55,044
‫בשביל מגלשת המים שלי?‬
‫-בטח.‬

94
00:04:55,545 --> 00:04:56,713
‫אז, את המוות.‬

95
00:04:57,213 --> 00:04:59,132
‫לאבד אנשים לטובתך זה כל כך כואב.‬

96
00:04:59,215 --> 00:05:00,049
‫נכון.‬

97
00:05:00,133 --> 00:05:01,009
‫יש לך עצות‬

98
00:05:01,092 --> 00:05:03,845
‫לאנשים שמתמודדים עם מוות בחייהם?‬

99
00:05:03,928 --> 00:05:10,143
‫כן. אז הדבר הכי טוב שאתה יכול לעשות‬
‫למען עצמך בכל חייך,‬

100
00:05:10,226 --> 00:05:13,855
‫לדעתי, זה להיות ממש נוכח ברגעים האלה,‬

101
00:05:13,938 --> 00:05:15,273
‫כאילו, 100 אחוז בפנים,‬

102
00:05:15,356 --> 00:05:16,816
‫כאילו, לשבת עם הגופה‬

103
00:05:16,899 --> 00:05:19,235
‫או ב-100 אחוז, כאילו, לשבת עם השליה‬

104
00:05:19,319 --> 00:05:22,488
‫והתינוק המיילל והמכוסה ריר שרק נולד.‬

105
00:05:22,572 --> 00:05:23,740
‫כן.‬

106
00:05:23,823 --> 00:05:29,287
‫אלו הרגעים של המציאות הקדמונית‬
‫שאנחנו לא מקבלים בחיי היומיום שלנו.‬

107
00:05:30,580 --> 00:05:35,543
‫והם מורחקים מאיתנו באופן פעיל.‬

108
00:05:35,626 --> 00:05:36,836
‫על ידי מערכת מורכבת.‬

109
00:05:36,919 --> 00:05:38,755
‫מה זו המערכת הזו?‬

110
00:05:38,838 --> 00:05:43,343
‫זה ממש נראה כמו הקנוניה שאיש לא מדבר עליה.‬

111
00:05:43,426 --> 00:05:47,180
‫זו אחת הקונספירציות האהובות עליי,‬
‫קומפלקס המוות התעשייתי.‬

112
00:05:47,263 --> 00:05:48,181
‫מה זה?‬

113
00:05:48,264 --> 00:05:51,392
‫אפשר לדבר על זה?‬
‫-טוב, אני יכולה לדבר בשם המוות,‬

114
00:05:51,476 --> 00:05:55,313
‫ומה התאוריות שלי.‬
‫שאני אפילו לא יודעת אם הן תאוריות.‬

115
00:05:55,396 --> 00:05:56,356
‫לדעתי הן עובדות.‬

116
00:05:56,439 --> 00:05:58,066
‫אני אציג אותן כעובדות.‬
‫-מגניב.‬

117
00:05:58,149 --> 00:06:02,945
‫אז מה שקרה,‬
‫זה באמת קרה בסביבות תחילת המאה ה-20.‬

118
00:06:03,029 --> 00:06:03,863
‫אז היה לך...‬

119
00:06:03,946 --> 00:06:05,073
‫ותזכור...‬

120
00:06:05,948 --> 00:06:07,116
‫זה בעיקר...‬

121
00:06:07,200 --> 00:06:10,828
‫קנה המידה שבו מדובר, זו הנורמה האמריקאית.‬

122
00:06:11,371 --> 00:06:13,664
‫זו הנורמה בארצות הברית.‬
‫-כן.‬

123
00:06:13,748 --> 00:06:16,876
‫זה קורה, במידה מסוימת,‬
‫בהרבה מקומות אחרים בעולם,‬

124
00:06:16,959 --> 00:06:19,754
‫אבל ארה"ב היא ממש המנצחת.‬

125
00:06:19,837 --> 00:06:23,132
‫היא דון המאפיה של חיפוי המוות.‬

126
00:06:23,216 --> 00:06:25,009
‫סליחה, אני לא מתכוון להפריע.‬

127
00:06:25,093 --> 00:06:27,470
‫תוכלי לספר לי‬
‫על המראות קפוצות-התחת האלה?‬

128
00:06:27,553 --> 00:06:28,471
‫בטח.‬

129
00:06:28,554 --> 00:06:30,473
‫זה סוג של משפט ביקורתי.‬

130
00:06:30,556 --> 00:06:33,893
‫כל המראות האלה‬
‫משקפות חלקים בעצמך שאתה מתבייש בהם,‬

131
00:06:33,976 --> 00:06:38,106
‫דברים שאתה מנסה להסתיר מעצמך.‬
‫אתה חייב לסלוח להם.‬

132
00:06:38,189 --> 00:06:40,775
‫לסלוח להם?‬
‫-בטח. זה שובר-קרח טוב.‬

133
00:06:44,529 --> 00:06:48,032
‫אז במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית,‬
‫רואים עלייה בחניטה,‬

134
00:06:48,116 --> 00:06:50,368
‫שזה טיפול כימי בגופה,‬

135
00:06:50,451 --> 00:06:54,747
‫השומר על טריותה לקצת יותר זמן,‬
‫דוחה קצת את הריקבון.‬

136
00:06:54,831 --> 00:06:58,501
‫זה קרה בגלל שאנשים מתו רחוק מהבית‬

137
00:06:58,584 --> 00:07:00,002
‫והם רצו...‬
‫-בדיוק.‬

138
00:07:00,086 --> 00:07:04,257
‫אז ההיסטוריה‬
‫היא שכל החיילים הצפוניים האלה ירדו לדרום,‬

139
00:07:04,340 --> 00:07:05,758
‫ומתו בשדה הקרב.‬

140
00:07:05,842 --> 00:07:09,095
‫ובאתוס הפרוטסטנטי של אותה התקופה‬

141
00:07:09,178 --> 00:07:11,013
‫היה חשוב מאוד לראות את הגופה.‬

142
00:07:11,097 --> 00:07:16,227
‫אז כרטיסני הרכבת קיבלו את‬
‫כל הגופות המרקיבות האלה לרכבות שלהם,‬

143
00:07:16,310 --> 00:07:19,313
‫והם אמרו: "לא, תעיף אותן.‬
‫אנחנו לא עושים את זה יותר.‬

144
00:07:19,397 --> 00:07:22,442
‫אתם לא יכולים‬
‫לערום את הגופות המרקיבות ברכבת שלי."‬

145
00:07:24,110 --> 00:07:26,028
‫אלוהים אדירים, סקסופוניסט.‬

146
00:07:26,112 --> 00:07:27,280
‫זה שיפוט.‬

147
00:07:27,363 --> 00:07:30,158
‫וואו, בדיוק חשבתי:‬
‫"הלוואי שהיה כאן סקסופוניסט".‬

148
00:07:30,241 --> 00:07:34,579
‫אז היו כאלה יזמים צעירים, שהיו חונטים,‬

149
00:07:34,662 --> 00:07:38,541
‫שהלכו בעקבות הקרבות, משדה קרב לשדה קרב,‬

150
00:07:38,624 --> 00:07:39,959
‫כמו רודפי אמבולנסים.‬

151
00:07:40,042 --> 00:07:41,335
‫וואו.‬
‫-הם הלכו לקרבות‬

152
00:07:41,419 --> 00:07:42,628
‫והקימו אוהלים.‬

153
00:07:42,712 --> 00:07:45,631
‫הם היו מציגים גופות נטושות‬

154
00:07:45,715 --> 00:07:48,176
‫שהם חנטו, משדה הקרב,‬

155
00:07:48,259 --> 00:07:50,761
‫כדי להראות את עבודתם, כפרסומות קטנות,‬

156
00:07:50,845 --> 00:07:53,306
‫כמו חלונות ראווה של כישוריהם.‬

157
00:07:53,389 --> 00:07:55,099
‫וואו.‬
‫ -והיית משלם להם,‬

158
00:07:55,183 --> 00:07:58,102
‫למעשה, בזמנו, לרוקן את הגופה,‬

159
00:07:58,186 --> 00:08:02,523
‫ולשים קצת ארסן בגופה כדי לשמר את הגופה.‬

160
00:08:02,607 --> 00:08:03,733
‫ארסן זה חומר משמר?‬

161
00:08:03,816 --> 00:08:04,984
‫כן, זה חומר משמר.‬

162
00:08:05,067 --> 00:08:07,236
‫כבר לא משתמשים בזה, כי זה נורא, אך...‬

163
00:08:07,320 --> 00:08:10,406
‫עכשיו משתמשים בפורמלין.‬
‫אבל בזמנו השתמשו בארסן.‬

164
00:08:17,038 --> 00:08:19,040
‫היי, זה הצינור שלי. אני צריך אותו.‬

165
00:08:19,540 --> 00:08:22,251
‫תתבגר.‬
‫-אז כפי שאמרתי, זו הייתה עבודה מסוכנת‬

166
00:08:22,335 --> 00:08:24,587
‫והם היו שולחים את הגופה חזרה צפונה‬

167
00:08:24,670 --> 00:08:27,715
‫וזה היה משמר אותה למשך זמן הנסיעה,‬

168
00:08:27,798 --> 00:08:30,301
‫וזה אכן היה חידוש מעניין.‬

169
00:08:30,384 --> 00:08:31,969
‫רגע, סליחה. אני ממש מצטער.‬

170
00:08:32,053 --> 00:08:34,931
‫זה הרבה מידע וזה באמת...‬

171
00:08:35,014 --> 00:08:38,351
‫זה הקטע... זו ההקדמה.‬
‫אפילו לא הגענו להסבר.‬

172
00:08:38,434 --> 00:08:39,352
‫תן לי את זה!‬

173
00:08:39,852 --> 00:08:42,438
‫אתה תמות אחרי שתדרוך על כדור פינג-פונג.‬

174
00:08:47,026 --> 00:08:49,070
‫בסדר, אז היית מקבל...‬

175
00:08:49,153 --> 00:08:51,822
‫דוד שלך היה מגיע ברכבת...‬
‫-כן.‬

176
00:08:51,906 --> 00:08:53,491
‫ממולא בארסן?‬

177
00:08:53,574 --> 00:08:56,619
‫לא. ממולא נסורת, למעשה.‬

178
00:08:56,702 --> 00:09:00,498
‫בזמנו, החניטה הייתה לרוקן אותך,‬
‫כלומר להוציא את האיברים הפנימיים,‬

179
00:09:00,581 --> 00:09:03,167
‫כי שם בעצם מתרחש הריקבון,‬

180
00:09:03,251 --> 00:09:05,586
‫בחלק הצמיגי באמצע הגוף שלך.‬

181
00:09:05,795 --> 00:09:07,755
‫אז הם היו מוציאים את האיברים שלך,‬

182
00:09:07,838 --> 00:09:10,591
‫ממלאים אותך בנסורת או משהו שישאיר אותך...‬

183
00:09:11,467 --> 00:09:13,386
‫אתה יודע, את הבטן שלך מוארכת,‬

184
00:09:13,469 --> 00:09:17,765
‫ואז הם היו ממלאים את הגוף שלך,‬
‫את מערכת הדם שלך,‬

185
00:09:17,848 --> 00:09:19,642
‫עם סוג כלשהו של חומר משמר.‬

186
00:09:32,196 --> 00:09:35,533
‫הם עושים את זה,‬
‫וזה למעשה חידוש הגיוני לתקופה.‬

187
00:09:35,616 --> 00:09:37,702
‫אנשים רוצים בחזרה את בניהם המתים‬

188
00:09:37,785 --> 00:09:40,705
‫והם מקבלים בחזרה את בניהם המתים‬
‫בגלל התהליך הזה.‬

189
00:09:40,788 --> 00:09:41,914
‫כן.‬
‫-אבל מה שקורה‬

190
00:09:41,998 --> 00:09:45,751
‫זה שאותם אנשים אומרים,‬
‫"רגע. עכשיו המלחמה נגמרה,‬

191
00:09:45,835 --> 00:09:48,170
‫אבל זה העסק שלי. זה מה שאני עושה עכשיו.‬

192
00:09:48,254 --> 00:09:51,799
‫אז אנחנו צריכים לשכנע את שאר המדינה‬
‫שחניטה היא הדרך הנכונה."‬

193
00:09:51,882 --> 00:09:53,134
‫וואו.‬

194
00:09:53,217 --> 00:09:56,512
‫אז הגברים האלה יצאו,‬
‫והם מסתובבים לאורכה ולרוחבה של הארץ,‬

195
00:09:56,596 --> 00:09:57,722
‫מוכרים את מרכולתם.‬

196
00:09:57,805 --> 00:09:59,849
‫הם כמו אנשי שיווק קוסמטיקה בהתחלה.‬

197
00:09:59,932 --> 00:10:03,477
‫הם הולכים מעיירה לעיירה,‬
‫עורכים קורסי חניטה בני שלושה ימים,‬

198
00:10:03,561 --> 00:10:06,731
‫אומרים: "בואו, תלמדו לחנוט".‬

199
00:10:09,609 --> 00:10:11,819
‫זה הגיוני, כן?‬
‫-אני מחבב את הבחור הזה.‬

200
00:10:13,029 --> 00:10:15,990
‫הטריק האמיתי, הדבר שבאמת עבד,‬

201
00:10:16,073 --> 00:10:17,575
‫זה שבתחילת המאה ה-20‬

202
00:10:17,658 --> 00:10:22,747
‫הם התחילו לעודד את הרעיון,‬
‫על בסיס מדע גרוע מאוד...‬

203
00:10:22,830 --> 00:10:25,541
‫ובכנות, זה כבר היה מדע גרוע בזמנו,‬

204
00:10:25,958 --> 00:10:29,170
‫זה הרעיון שהגופה מסוכנת באיזשהו אופן.‬

205
00:10:29,253 --> 00:10:30,129
‫זה מה שחשבתי.‬

206
00:10:30,212 --> 00:10:36,135
‫אלא אם האדם שמת היה חולה באבולה‬
‫או בשפעת העופות‬

207
00:10:36,218 --> 00:10:40,723
‫או באיזו מחלה נדירה להפליא ומדבקת נורא...‬

208
00:10:40,806 --> 00:10:42,183
‫מגיפה.‬
‫-במקרה כזה,‬

209
00:10:42,266 --> 00:10:45,686
‫המרכז לבקרת מחלות‬
‫היה מגיע מיד לאסוף אותם לשריפה.‬

210
00:10:45,770 --> 00:10:48,606
‫הם לא יילקחו לבית לוויות רגיל.‬
‫-תחסוך קצת כסף ככה.‬

211
00:10:48,689 --> 00:10:50,983
‫כן, אתה יודע, "לאבא שלך הייתה אבולה?‬

212
00:10:51,067 --> 00:10:54,403
‫זה מבאס, אבל חדשות טובות,‬
‫הממשלה תטפל בזה."‬

213
00:10:55,071 --> 00:10:56,656
‫אז אם זה לא המצב,‬

214
00:10:56,739 --> 00:11:00,242
‫הגופה שלך כמעט מיד‬
‫הופכת להיות בטוחה בהרבה...‬

215
00:11:00,326 --> 00:11:01,160
‫בבקשה.‬

216
00:11:01,952 --> 00:11:03,162
‫...בשנייה שאתה מת,‬

217
00:11:03,245 --> 00:11:07,500
‫כי לא רק שהווירוסים והחיידקים מתים די מהר…‬

218
00:11:07,583 --> 00:11:09,669
‫הם לא חיים בגוף שלך כל כך הרבה זמן.‬

219
00:11:09,752 --> 00:11:14,840
‫וגם, מה מדבק באדם חולה או גוסס?‬

220
00:11:14,924 --> 00:11:17,468
‫שיעול, עיטוש, קקי, דימום.‬

221
00:11:17,551 --> 00:11:20,221
‫כל הדברים שמסבכים אותך,‬

222
00:11:20,304 --> 00:11:22,848
‫מפסיקים לעשות אותם כשמתים.‬

223
00:11:23,265 --> 00:11:27,937
‫אז זה הצד החיובי.‬
‫אתה יודע, בכל הנוגע לשמירה על בטיחותך.‬

224
00:11:28,020 --> 00:11:30,606
‫וואו.‬
‫-אבל אם אתה מסוגל, נגיד...‬

225
00:11:31,232 --> 00:11:34,151
‫להשאיר את אבא שלך בהוספיס‬
‫ולשטוף אותו ולהלביש אותו‬

226
00:11:34,235 --> 00:11:35,611
‫ולעשות את כל זה...‬

227
00:11:36,028 --> 00:11:38,614
‫הוא... אתה יודע שהוא בטוח לגמרי.‬

228
00:11:38,698 --> 00:11:41,951
‫כן.‬
‫-ושום דבר לא משתנה כשהוא מת.‬

229
00:11:42,034 --> 00:11:45,955
‫זה אותו הדבר.‬
‫-זה אותו הדבר, אם לא יותר בטוח.‬

230
00:11:46,038 --> 00:11:49,458
‫אז זה כמו... אוי, אלוהים. זה ממש מפחיד.‬

231
00:11:49,542 --> 00:11:51,252
‫ותזכור, בני האדם עשו את זה,‬

232
00:11:51,335 --> 00:11:53,671
‫טיפלו במתים שלהם כך,‬

233
00:11:53,754 --> 00:11:56,382
‫במשך עשרות אלפי שנים של היסטוריה אנושית.‬

234
00:11:56,465 --> 00:11:57,633
‫זו רק נורמה.‬

235
00:11:57,717 --> 00:12:01,345
‫זה רק, האמת, ב-100, 120 השנה האחרונות‬

236
00:12:01,429 --> 00:12:04,640
‫שמה שקרה הוא שהחונטים האלו,‬

237
00:12:04,724 --> 00:12:06,267
‫אותם האנשים שדיברנו עליהם,‬

238
00:12:06,350 --> 00:12:11,564
‫ממש הצליחו לעודד את הרעיון‬
‫שמה שהם עושים באמצעות חניטת הגופה‬

239
00:12:11,647 --> 00:12:14,066
‫הופך את זה לבטוח למשפחה.‬
‫-לכל הרוחות.‬

240
00:12:14,150 --> 00:12:19,822
‫מחטא אותה. מה שהופך אותה למקובלת ובטוחה‬
‫לתצוגה לכל המשפחה.‬

241
00:12:19,905 --> 00:12:23,159
‫כן.‬
‫-אז אם קודם אלו היו בעיקר נשים...‬

242
00:12:23,743 --> 00:12:25,911
‫שהיו בבית, ורק שטפו את הגופה‬

243
00:12:25,995 --> 00:12:28,038
‫והשכיבו והניחו את הגופה‬

244
00:12:28,122 --> 00:12:32,126
‫עכשיו, פתאום,‬
‫נכנסים אנשים שאינם חלק מהמשפחה,‬

245
00:12:32,209 --> 00:12:36,589
‫שהם אנשי מקצוע שונים, ואומרים:‬
‫"לא בטוח עבורך לעשות את זה.‬

246
00:12:36,672 --> 00:12:38,674
‫אנחנו צריכים לבוא לקחת את הגופה,‬

247
00:12:38,758 --> 00:12:40,885
‫להכין אותה בתהליך כזה של חניטה‬

248
00:12:40,968 --> 00:12:41,886
‫ולגבות תשלום."‬

249
00:12:41,969 --> 00:12:44,722
‫אלוהים אדירים. אמרת להשכיב את הגופה?‬

250
00:12:44,805 --> 00:12:47,349
‫להשכיב, כלומר, להניח את הגופה לצפייה,‬

251
00:12:47,433 --> 00:12:51,103
‫שהמשפחה תוכל לבוא ולבלות איתה, בעיקרון.‬

252
00:12:51,187 --> 00:12:55,232
‫אז פתאום, עכשיו, בתחילת המאה ה-20,‬
‫זה מתחיל‬

253
00:12:55,316 --> 00:12:57,276
‫להתקדם לכיוון...‬

254
00:12:57,818 --> 00:12:59,570
‫המודל הפיננסי הזה.‬

255
00:13:01,572 --> 00:13:02,656
‫אוף.‬

256
00:13:06,702 --> 00:13:07,620
‫איפה הייתי?‬

257
00:13:08,162 --> 00:13:08,996
‫אה, נכון.‬

258
00:13:09,079 --> 00:13:11,373
‫המודל הקפיטליסטי הזה של מוות,‬

259
00:13:12,249 --> 00:13:17,379
‫שבו אתה חייב למסור את גופתך לבית לוויות‬
‫ושהם יקחו אותה‬

260
00:13:18,005 --> 00:13:19,965
‫ירוקנו את הדם, יכניסו כימיקלים...‬

261
00:13:20,049 --> 00:13:21,258
‫וואו.‬

262
00:13:21,342 --> 00:13:25,554
‫ישימו את האיפור, ישימו אותו בחליפה‬
‫ובעצם ימכרו לך את אבא שלך בחזרה.‬

263
00:13:25,638 --> 00:13:27,181
‫וואו.‬

264
00:13:28,474 --> 00:13:32,478
‫הם לא יכולים בהכרח לספר לאנשים...‬

265
00:13:32,561 --> 00:13:37,858
‫ובעיקר מה שאני עושה זה לתמוך‬
‫במשהו שנקרא הלוויות ביתיות,‬

266
00:13:37,942 --> 00:13:39,276
‫שזה לא משהו כזה מסובך.‬

267
00:13:39,360 --> 00:13:43,781
‫זה פשוט לקחת יותר יוזמה עם המוות.‬

268
00:13:44,281 --> 00:13:47,117
‫היי, אתם הולכים לאנשהו?‬
‫אפשר לבוא איתכם?‬

269
00:13:47,201 --> 00:13:48,285
‫כן, לעזאזל.‬

270
00:13:48,369 --> 00:13:49,203
‫כן, בטח.‬

271
00:13:50,204 --> 00:13:51,580
‫אני מת על חרא כזה.‬

272
00:13:52,206 --> 00:13:54,959
‫כן. אז נגיד שאבא שלך מת בבית בהוספיס.‬

273
00:13:55,042 --> 00:13:57,878
‫לא צריך להתקשר לאף אחד ברגע זה.‬
‫זה לא מקרה חירום.‬

274
00:13:57,962 --> 00:14:00,339
‫הוא לא מרקיב מיד.‬

275
00:14:00,422 --> 00:14:01,882
‫הוא לא נהיה מסוכן.‬

276
00:14:01,966 --> 00:14:03,384
‫חכה.‬
‫-אני צריך את הצינור.‬

277
00:14:03,467 --> 00:14:05,719
‫הוא מת עכשיו. הוא יהיה מת בעוד שעתיים.‬

278
00:14:05,803 --> 00:14:08,180
‫למגלשה שלי.‬
‫-הכול בסדר. זה לא מקרה חירום.‬

279
00:14:08,264 --> 00:14:11,225
‫ובמידה בה אתה מרגיש בנוח,‬

280
00:14:11,308 --> 00:14:13,769
‫לשבת עם המציאות הקדמונית הזו, כפי שאמרנו,‬

281
00:14:13,853 --> 00:14:15,020
‫לשבת באותו רגע.‬

282
00:14:15,104 --> 00:14:17,481
‫וואו.‬
‫ -להרגיש את הרגשות שיוצאים,‬

283
00:14:17,565 --> 00:14:21,318
‫ולהתקשר לבית הלוויות רק כשמרגישים מוכנים.‬

284
00:14:21,819 --> 00:14:23,112
‫בשבילי כבר מאוחר מדי.‬

285
00:14:23,195 --> 00:14:25,698
‫שני ההורים שלי חברים שלך, אפשר לומר.‬

286
00:14:31,161 --> 00:14:31,996
‫נו באמת!‬

287
00:14:32,746 --> 00:14:34,540
‫תחזור הנה, גנב צינורות שכמוך.‬

288
00:14:35,124 --> 00:14:37,668
‫את יודעת, בשתי הפעמים...‬
‫שני ההורים... וואו.‬

289
00:14:37,835 --> 00:14:40,212
‫במותם של שני ההורים, זה היה פשוט...‬

290
00:14:41,171 --> 00:14:42,172
‫מאוד...‬

291
00:14:42,256 --> 00:14:43,465
‫זה לא היה ככה.‬

292
00:14:44,633 --> 00:14:45,759
‫אף אחד לא ישב...‬

293
00:14:45,843 --> 00:14:48,262
‫זה מעניין, לא ישבו איתנו ואמרו, "שמעו..."‬

294
00:14:48,345 --> 00:14:49,221
‫היכנסו.‬

295
00:14:49,805 --> 00:14:51,515
‫"הגופה לא מלאת מחלות."‬

296
00:14:51,599 --> 00:14:55,060
‫לא. אף אחד לא ישב עם...‬
‫אף אחד לא יגיד לך את זה. אף אחד.‬

297
00:15:00,357 --> 00:15:01,942
‫"הגופה, אפשר פשוט לבלות...‬

298
00:15:02,026 --> 00:15:04,778
‫כדאי שתבלה איתה או איתו קצת זמן.‬

299
00:15:04,862 --> 00:15:06,363
‫פשוט שב איתו. זה בסדר."‬

300
00:15:06,989 --> 00:15:08,198
‫אף אחד לא אמר את זה.‬

301
00:15:08,365 --> 00:15:14,121
‫וגם, זה לא כאילו יש לאנשים כזו תשוקה‬

302
00:15:14,204 --> 00:15:15,748
‫לבלות זמן עם גופת מת.‬

303
00:15:15,831 --> 00:15:18,334
‫טוב, אתה יודע, זה מסובך.‬

304
00:15:19,001 --> 00:15:22,296
‫וזה משהו שאני תמיד חושבת עליו‬
‫ומנהלת לגביו משא ומתן.‬

305
00:15:22,379 --> 00:15:24,214
‫כי האנשים שעושים את זה,‬

306
00:15:24,298 --> 00:15:28,469
‫האנשים שיש להם עניין אולי לעשות את זה,‬
‫אבל הם לא בטוחים‬

307
00:15:28,552 --> 00:15:30,512
‫ואז הם מקבלים רשות,‬

308
00:15:30,596 --> 00:15:34,892
‫בסופו של דבר‬
‫הם עוברים חוויה קסומה ומחוללת שינוי.‬

309
00:15:34,975 --> 00:15:37,061
‫אני אומרת שזה כמו שוקולד וכלבלבים.‬

310
00:15:37,144 --> 00:15:39,229
‫זה סוג המשוב שמתקבל.‬

311
00:15:39,313 --> 00:15:40,773
‫כן.‬
‫-אנשים אוהבים את זה.‬

312
00:15:44,902 --> 00:15:46,570
‫וזה מה שקורה...‬

313
00:15:47,613 --> 00:15:48,739
‫לכל כך הרבה אנשים:‬

314
00:15:50,532 --> 00:15:51,533
‫עד שמגיע הרגע...‬

315
00:15:52,451 --> 00:15:55,329
‫שהגוסס מוכן להתחיל לדבר על זה...‬

316
00:15:56,038 --> 00:15:57,665
‫המוח שלהם מתחיל להתפורר.‬

317
00:15:57,748 --> 00:16:00,167
‫כן.‬
‫-אז הם לא יכולים לדבר על זה.‬

318
00:16:00,668 --> 00:16:04,213
‫הם לא מסוגלים לבטא מה בדיוק הם רוצים.‬

319
00:16:05,255 --> 00:16:06,757
‫מיד, המוח שלך הולך.‬

320
00:16:06,840 --> 00:16:08,759
‫כאילו, המוח שלך עף מפה, בנאדם.‬

321
00:16:08,842 --> 00:16:11,220
‫אתה, כזה, מתנדנד בין העבר, ההווה.‬

322
00:16:11,303 --> 00:16:12,680
‫אתה רק פונה לעבר...‬

323
00:16:12,763 --> 00:16:16,308
‫את מדברת עם בעלך שמת לפני 20 שנה.‬

324
00:16:16,392 --> 00:16:19,561
‫זה נכון. את יודעת, זה שונה לגמרי מסרט.‬

325
00:16:19,645 --> 00:16:23,524
‫בסרט, מישהו שוכב שם,‬
‫ואז פתאום הוא אומר, "אני גוסס!"‬

326
00:16:23,649 --> 00:16:25,985
‫ואז הוא פשוט מת. הוא נראה נהדר.‬

327
00:16:26,485 --> 00:16:28,320
‫כאילו הוא בדיוק עשה טיפול פנים.‬

328
00:16:28,904 --> 00:16:31,115
‫ואז זה כזה, "טוב, נתראה אחר כך".‬

329
00:16:31,198 --> 00:16:34,618
‫והוא כזה מסתכל לעבר...‬
‫-"אני מצטער שלא אצליח להגיע לנשף".‬

330
00:16:35,619 --> 00:16:38,163
‫מחוץ ל... "אני מחוץ ליקום".‬
‫אפילו לא...‬

331
00:16:38,998 --> 00:16:40,374
‫ממש כאילו...‬

332
00:16:41,166 --> 00:16:42,167
‫אינני.‬

333
00:16:42,251 --> 00:16:43,752
‫כאילו, מטורף.‬

334
00:16:46,588 --> 00:16:49,591
‫אז אנשים רואים את החרא הזה ופשוט מניחים,‬

335
00:16:49,675 --> 00:16:52,177
‫"טוב, אני אתחיל להתכונן לדבר הזה...‬

336
00:16:52,261 --> 00:16:54,763
‫כשאני אתחיל להיות חולה אני אתחיל לתכנן.‬

337
00:16:54,847 --> 00:16:57,349
‫על סמך ההסתברות הסטטיסטית למותי,‬

338
00:16:57,433 --> 00:17:00,269
‫נשאר לי קצת זמן לתכנן את הדבר הזה."‬

339
00:17:00,352 --> 00:17:01,562
‫זה מגוחך.‬

340
00:17:01,645 --> 00:17:03,772
‫ואולי יהיו לך כמה רגעים של בהירות,‬

341
00:17:03,856 --> 00:17:05,733
‫אבל כשיש לך רגעים של בהירות,‬

342
00:17:05,816 --> 00:17:09,028
‫המשפחה שלך רוצה לדבר איתך‬
‫על המצב שלך ועל העבר.‬

343
00:17:09,111 --> 00:17:11,572
‫הם לא רוצים לדבר איתך‬
‫על תוכנית המוות שלך‬

344
00:17:11,655 --> 00:17:13,240
‫ואם אתה רוצה שישרפו אותך.‬

345
00:17:13,824 --> 00:17:17,453
‫זה היה הדבר המגניב באבא שלי,‬
‫כי כשהוא גסס, הוא…‬

346
00:17:17,536 --> 00:17:19,663
‫וואו, זה היה פראי. לפעמים הוא היה...‬

347
00:17:19,747 --> 00:17:21,665
‫סליחה, תזכיר לי, ממה אבא שלך מת?‬

348
00:17:21,749 --> 00:17:23,834
‫אני הורגת טריליוני יצורים כל שנייה.‬

349
00:17:23,917 --> 00:17:25,210
‫ממחלת הדעיכות האיטית.‬

350
00:17:25,294 --> 00:17:28,338
‫הוא עמד תחת צל עדר בזמן מלחמות המגזר.‬

351
00:17:28,422 --> 00:17:32,342
‫חלק קטנטן מהצל פשוט חלחל פנימה.‬
‫הוא נאבק בזה כל חייו.‬

352
00:17:33,052 --> 00:17:35,763
‫בסופו של דבר זה הגיע לריאות שלו.‬
‫הוא היה גיבור.‬

353
00:17:36,305 --> 00:17:39,391
‫גילינו על המדליות שלו אחרי מותו.‬
‫-אה, נכון.‬

354
00:17:39,475 --> 00:17:40,893
‫אז כשהוא גסס, הוא…‬

355
00:17:40,976 --> 00:17:42,311
‫לפעמים הוא זיהה אותי.‬

356
00:17:42,394 --> 00:17:46,523
‫לפעמים הוא חשב‬
‫שאני מישהו שהיה חייל במלחמות המגזר.‬

357
00:17:46,607 --> 00:17:47,775
‫כנראה הקירח.‬

358
00:17:48,192 --> 00:17:50,819
‫זה דבר נפוץ בסוף חייהם של אנשים.‬

359
00:17:50,903 --> 00:17:53,363
‫הוא היה אומר: "מי המפקד שלך?"‬

360
00:17:53,447 --> 00:17:56,450
‫הוא היה אומר דברים כאלה.‬
‫ זה היה ממש מעניין, אבל…‬

361
00:17:56,533 --> 00:17:59,661
‫אז, את יודעת, חשבתי,‬
‫"טוב, בטח לא אראה אותו שוב".‬

362
00:17:59,745 --> 00:18:03,332
‫כאילו, "מה שאני רואה עכשיו‬
‫זה סוג של סהרורי.‬

363
00:18:03,415 --> 00:18:05,501
‫אני לא בטוח שאראה את אבא שלי שוב."‬

364
00:18:06,543 --> 00:18:08,337
‫ואז...‬
‫-הוא היה מגיח שוב.‬

365
00:18:08,420 --> 00:18:09,880
‫מגיח הישר חזרה.‬

366
00:18:10,464 --> 00:18:11,298
‫והנה הוא כאן.‬

367
00:18:11,799 --> 00:18:13,717
‫והוא... והוא היה…‬

368
00:18:14,218 --> 00:18:18,430
‫בגלל שלימדו אותי להיות כן עם אנשים גוססים…‬

369
00:18:19,181 --> 00:18:20,307
‫תודה לאל.‬

370
00:18:20,724 --> 00:18:23,143
‫כשהוא היה... הוא אמר, "מה קורה?"‬

371
00:18:23,227 --> 00:18:24,853
‫ואני אמרתי כזה, "אתה גוסס".‬

372
00:18:24,937 --> 00:18:27,981
‫ואז הוא כזה, "אה, אוקיי.‬

373
00:18:28,065 --> 00:18:30,359
‫כדאי שתלך להביא עט ופיסת נייר."‬

374
00:18:30,442 --> 00:18:33,320
‫ואז הוא מתחיל להגיד לי, את יודעת, מה...‬

375
00:18:33,821 --> 00:18:35,572
‫את יודעת, מה להגיד לאנשים.‬

376
00:18:35,656 --> 00:18:37,825
‫זה היה יפהפה. זה היה נפלא.‬

377
00:18:37,908 --> 00:18:41,411
‫את יודעת, כולל דברים שעדיין לא עשיתי.‬
‫אני חייב לעשות את זה.‬

378
00:18:41,495 --> 00:18:44,206
‫את יודעת,‬
‫כמו לשלוח להוספיס ארוחת צהריים.‬

379
00:18:44,665 --> 00:18:47,960
‫כל ההוראות היפות האלה.‬
‫זה... היה לי מזל שהוא עשה את זה.‬

380
00:18:48,043 --> 00:18:50,045
‫כן. אתה צריך לשלוח ארוחה להוספיס.‬

381
00:18:50,129 --> 00:18:52,005
‫אני אעשה את זה.‬
‫-הם יאהבו את זה.‬

382
00:18:52,381 --> 00:18:53,382
‫אני אעשה את זה.‬

383
00:18:53,465 --> 00:18:56,552
‫אבא, איפה שאתה נמצא בעבר, בהווה או בעתיד,‬

384
00:18:56,635 --> 00:18:58,262
‫זה קורה, אני מצטער.‬

385
00:18:58,345 --> 00:19:00,430
‫דעתי קצת מוסחת. זה לא תירוץ מוצלח.‬

386
00:19:00,514 --> 00:19:01,974
‫קל לשלוח ארוחת צהריים.‬

387
00:19:04,226 --> 00:19:07,312
‫ובכן, מוות, היה נהדר להכיר אותך.‬

388
00:19:07,396 --> 00:19:10,274
‫גם לי. תודה שנתת לי לפטפט על העבודה שלי.‬

389
00:19:19,116 --> 00:19:21,285
‫היי. אני צריך את הצינור הזה.‬

390
00:19:21,368 --> 00:19:24,163
‫סליחה. סלח לי. אתה יכול... זה הצינור שלי.‬

391
00:19:24,246 --> 00:19:25,080
‫אני צריך אותו.‬

392
00:19:25,164 --> 00:19:26,206
‫היי, אני צריך...‬

393
00:19:26,915 --> 00:19:30,252
‫היי, גבר!‬

394
00:19:34,756 --> 00:19:37,718
‫מי מעז להעיר את קיסר המעלית הזקן?‬

395
00:19:44,975 --> 00:19:48,437
‫מישהו רוצה לשחק כדורסל? לא.‬

396
00:19:48,520 --> 00:19:50,230
‫בייסבול? לא.‬

397
00:19:50,856 --> 00:19:52,941
‫פינג פונג?‬
‫-לא!‬

398
00:20:26,266 --> 00:20:27,309
‫תפסיק להילחם בזה.‬

399
00:20:28,060 --> 00:20:30,437
‫אתה תהיה בסדר. תתמודד עם הריק.‬

400
00:20:31,063 --> 00:20:33,523
‫חוץ מזה, אתה עוד לא עומד למות.‬

401
00:20:33,607 --> 00:20:35,234
‫זה יהיה על כיסא משרדי.‬

402
00:20:35,317 --> 00:20:36,235
‫כיסא משרדי?‬

403
00:20:37,527 --> 00:20:40,322
‫אלוהים אדירים! כן!‬

404
00:21:00,384 --> 00:21:01,426
‫שלום, ילד.‬

405
00:21:01,510 --> 00:21:03,428
‫היי, זה הצינור שלי.‬

406
00:21:06,431 --> 00:21:07,266
‫מה אתה?‬

407
00:21:07,891 --> 00:21:08,934
‫אתה מטפורה?‬

408
00:21:17,734 --> 00:21:18,568
‫רוצה להתגלש?‬

409
00:21:20,529 --> 00:21:23,156
‫כן!‬

410
00:21:31,999 --> 00:21:35,752
‫זו המגלשה הכי טובה שהייתי עליה. בחיי.‬
‫הייתי על הרבה מגלשות מים.‬

411
00:21:36,628 --> 00:21:38,797
‫אני צריך אותך שוב בתור תיק.‬

412
00:21:41,300 --> 00:21:43,552
‫תודה. מצב תיק, הפעל.‬

413
00:21:46,221 --> 00:21:47,306
‫בוא נתקתק חזרה הביתה.‬

414
00:22:02,821 --> 00:22:03,989
‫להתראות, כדור ריק!‬

415
00:22:04,072 --> 00:22:05,115
‫אתה מעפן!‬

416
00:22:06,575 --> 00:22:07,993
‫היא אמרה שאני אמות על...‬

417
00:22:08,535 --> 00:22:10,620
‫אני אמות על כיסא משרדי!‬

418
00:22:14,458 --> 00:22:16,084
‫לעזאזל!‬

419
00:22:22,758 --> 00:22:25,260
‫היי, תודה, קלנסי!‬

420
00:22:25,344 --> 00:22:26,595
‫בבקשה.‬

421
00:22:31,516 --> 00:22:34,102
‫אז מה תעשה עכשיו? מדיטציה או משהו?‬

422
00:22:34,186 --> 00:22:36,271
‫אלוהים, לא. זה היה מביך.‬

423
00:22:36,772 --> 00:22:38,148
‫לא, אני לא מואר יותר.‬

424
00:22:38,231 --> 00:22:40,567
‫לא הייתי מואר. זה בכלל לא אומר שום דבר.‬

425
00:22:40,859 --> 00:22:42,861
‫היי, שארלוט. גם אני התגעגעתי אלייך.‬

426
00:22:45,822 --> 00:22:49,034
‫"למרות שהחיים שלך לא מכוונים‬

427
00:22:49,534 --> 00:22:52,037
‫אתה עדיין יכול לשיר איתם"‬

428
00:22:52,120 --> 00:22:53,372
‫- הזמנת ארוחות -‬

429
00:22:53,455 --> 00:22:56,917
‫"ועדיף להיות אתה ולא מכוון‬

430
00:22:57,501 --> 00:23:01,254
‫מאשר להתנהג כמו מישהו אחר שמצא הארה"‬

431
00:23:32,077 --> 00:23:33,995
‫תרגום כתוביות: זואי רוז‬